מושג הדואלוג
דואלוג (Do-Alog) הוא מפגש דיאלוגי בין אנשים על בסיס של עשיה משותפת. כל ארגון מהווה ישות דואלוגית ברמה מסויימת, מאחר והוא מתבסס על העשיה המשותפת של העובדים בו.
רקע
משבר הדיאלוג
גישת הדואלוג מובעת מתוך משבר ביכולת להגיע לעמק השווה על בסיס דיאלוג. גישות רבות מעולם הגישור (ברמה הזוגית, הארגונית וכו') מתייחסות לדיאלוג כאל תכלית החיבור בין פרטים שונים המצויים בסכסוך. כך למשל:
הליך הגישור מתנהל באמצעות שיחות משותפות של הצדדים עם המגשר ומשיחות נפרדות של כל אחד מהצדדים עם המגשר בנפרד. הגישור מתחיל בדרך כלל בשיחה משותפת של הצדדים בה כל אחד אומר את דעתו ומציג את זווית הראייה שלו על הסכסוך. לאחר השיחה המשותפת עוברים הצדדים לפגישות נפרדות עם המגשר בהם הם יכולים לומר את הדברים האישיים אשר הם לא רוצים או יכולים לומר ליד הצד האחר. לאחר השיחות הנפרדות מתקיימת בדרך כלל שיחה משותפת נוספת בה מנסה המגשר לגשר בין עמדות הצדדים ולהביא את הצדדים ולראות ולהבין את זווית הראייה של הצד השני... תפקידו של המגשר הוא לייצר שיח בין הצדדים שנמצאים בסכסוך. מכאן שכישוריו של המגשר הם בעיקר ביכולת שלו לייצר תקשורת ופחות בהבנה שלו בנושאי הסכסוך. המגשר בחדר הגישור מוודא שהצדדים מבינים זה את זה ואין לו צורך להבין את הנושאים בהם הם עוסקים. |
||
– ויקיפדיה:גישור |
אלא שהדיאלוג הוא כלי שבאמצעותו אפשר בקושי רב להביא שני צדדים מסוכסכים להשהות את האיבה לצורך הליך שמספק תועלת הדדית, אך אין לו יכולת להביא צדדים מסוכסכים לידי שיתוף פעולה. אחת הבעיות במציאות ארגונית, ששזורה תמיד בסכסוכים היא העמקת מימד הדיאלוג מבלי לייצר קרקע מעשית לפעולה משותפת. דיאלוג כזה, עשוי לייצר גל של ציפיות שאי התממשותן תוביל לאכזבה גדולה. מנגד, דואלוג שנבנה על בסיס סביבת עבודה משותפת עשוי להעלים פערים משמעותיים וליצור פתח לדיאלוג בונה וטבעי. התפיסה שהדיאלוג חושב מן העשיה נעוץ אי שם ביסודות הפילוסופיים של החברה המערבית שמעדיפים את העולם התיאורטי, ואיתו את הדיבור והחשיבה, על פני עולם המעשה. במילים של הפילוסופיה האקזיטנציאליסטית, המערב העדיף את ההכרה על פני הקיום:
אפשר להגדיר את הפילוסופיה ככשעבוד כל מעשה להכרת המעשה עצמו, כשההכרה היא התביעה הבלתי מתפרת לא להחמיץ שום דבר, להתגבר על צרות האופקים הטבעית של המעשה, ובכך לתקן את נטייתו המסוכנת להתנדבות |
||
– עמנואל לוינס, תשע קריאות תלמודיות, עמ' 41. |
החוויה שלנו את אי ההצלחה של הדיאלוג במרחבים רבים, בין אם במרחב של פיוס בין קבוצות שונות - בתוך ישראל ומחוצה לה, ובין אם במרחב של הגעה לפיוס בין בעלי תפקידים שונים בארגונים, הובילה אותנו לחשוב על הצורך בתחליף לדיאלוג.
הפרקסיס המשותף
[[קובץ:]]